נקודת מבט על סחר בינלאומי
עסקאות בינלאומיות בין מדינות ויבשות קיימות כבר מאות שנים כולל תרבויות קודמות. באופן מסורתי סחר בינלאומי כלל סחורות סחורות כמו טקסטיל, מוצרי מזון, תבלינים, מתכות יקרות, אבנים יקרות וחפצי אמנות ופריטים שונים מעבר לגבולות. כולם שמעו על תוואי המשי, כמו גם על כביש ענברי ועל מסלולים מפורסמים אחרים שהיו קיימים ועל הנמלים וההתנחלויות שפרחו עקב המסחר, שהתנהל בדרך יבשתית כמו גם דרך הים.
עברנו דרך ארוכה מאז התקופות המוקדמות יותר והסחר הבינלאומי כיום קיבל מימד חדש. עובדה זו הייתה קודם לכן שהשפעת הסחר בין שתי מדינות לא הייתה מוגבלת לכלכלה בלבד, אלא גם הניעו שאיפות פוליטיות וחברתיות.
כיום עם התקדמות הטכנולוגיה וההשפעה של הגלובליזציה, דרשו כל המדינות לעסוק בהכרח סחר בינלאומי להישרדותם.
גורמים שונים, כולל תעשייה, פיתוח תחבורה, גלובליזציה, טכנולוגיה המאפשרים סחר ותקשורת תרמו לשינוי במתכונת של ארגונים עסקיים, כמו גם נוהגי סחר.
חברות וארגונים כיום אינם עוד ישויות עם זהות מקומית. ארגונים רב לאומיים קמו לאורך המאה הקודמת עם טביעות רגל בכל רחבי העולם. הם למעשה צימקו את כדור הארץ ושינו את אופן ניהול העסקים. חברות כבר לא מגבילות את עצמן לשווקים מקומיים. הם כבר לא תלויים במשאבים מקומיים. חברות אלה מקימות ייצור בכל מקום בו הוא תורם מבחינת זמינות משאבים זולה יותר וכן תמיכה מצד השלטון המקומי ומבחינת השווקים, גבולות גיאוגרפיים אינם מפריעים להן. הם נמצאים בכל מקום.
טכנולוגיה מבחינת תקשורת כמו גם טכנולוגיית תוכנה שינתה את האופן שבו ארגונים עסקיים מנהלים פעילויות בין אם זה ייצור, רכש, מימון או מכירות. כיום יישומי תוכנה מניעים את התהליכים ועובדים במהירות המחשבה.
בתרחיש הנוכחי, אף מדינה לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מבודדת ולא להשתתף בגלובליזציה. בעוד שמדינות אכן פותחות את כלכלתן לתחרות עולמית, הן צריכות לדרוך בזהירות רבה כדי לא להרגיז את כלכלתן המקומית והתעשיות המוגנות. פעולת איזון זו מנוהלת לעיתים קרובות באמצעות מדיניות סחר ומכס של מדינות בודדות, המהווה חלק ממדיניות סחר חוץ של כל אחת מהמדינות השולטת בגישתה לסחר בינלאומי.
לאחר מלחמת העולם השנייה, ארגון הסחר העולמי מילא תפקיד מרכזי בהקלה ובניסיון לייעל את מבני הסחר והתעריפים העולמיים במטרה להתקדם לסחר חופשי. אולם במציאות, סחר חופשי יכול להיות רק חלום כל עוד אין שום שוויון בין כלכלות מפותחות ומתפתחות.
כיום מרבית המדינות הן צד לכמה הסכמי מכס וסחר דו-צדדיים וכן רב-צדדיים כמו GATT – ההסכם הכללי על מכסים ומסחר, אך הם מסדירים יבוא ויצוא למדינות ספציפיות וממנה.
בעשורים האחרונים ראינו את הופעתם של ייצוא וייבוא שירותים והוא הולך וגדל. מדינות מתפתחות רותמות את ההון האינטלקטואלי שלהן בכדי לספק שירותי תוכנה למדינות המפותחות.
לסחר הבינלאומי של ימינו יש עוד הרבה מימדים חדשים כמו קניין רוחני, מגוון שירותים, השקעות הקשורות לסחר, הסכמי סחר דו-צדדיים ורב-צדדיים, קביעת תנאים לסחר בשירותים, השקעות וכן יצירת אקלים ליישוב סכסוכים.
לניהול סחר בינלאומי יש היבטים רב ממדיים, שיש לקחת בחשבון על ידי כל מדינה. לכל אירוע פוליטי, כלכלי או אחר בכל מקום עלי אדמות יש השפעה על הסחר הבינלאומי של כל אחת מהמדינות. ראינו שההשפעה של מיתון במדינה אחת משפיעה ברחבי העולם. ראינו גם את ההשפעה של התרסקות השווקים הפיננסיים במדינה אחת עם השפעות אדוות בכל רחבי העולם.
כל מנהל עסקים האחראי על תפקוד עסקי בארגון כיום יצטרך להיות מצויד בהבנה ברמת המאקרו של הסחר העולמי, מקרו כלכלה, מימון מקרו והשפעתו. הוא צריך להבין ברמת המיקרו מדיניות ונהלים של ייצוא וייבוא של מדינות שונות כדי להיות מסוגל להוביל את עסקיו קדימה בהתאם לסביבה הקיימת. היכולת שלו לראות מראש את הסיכונים, להעריך את ההשפעה ולנהל את הסיכון שהולך להזיק להצלחת ארגונו.
